הקדמת המחבר. ביראה ורעד מדבר: דבר סתר לי אל הקורא חכם בחכמתו וגבור בגבורתו אשר שפל יראה וענותנותו תרבני לבא עד הלום לקרות בספרי הקטן הלזה, הודעתי ה"ן כתיב כאן, אם בעיניו יפלא לראות שם קטן בכלל המחברים וכה יאמר הגם שוע"ל בנביאים ומי הביאך עד הלום לפסוע פסיעה גסה על ראשי עם קודש ומה זה בידך חילוק קליו"ת הקל הקל הקלי"ם שבדמא"י, לזאת אענה כי גם אנכי ידעתי כי כן וקושטא קאי כי אין בחיבור זה דבר הראוי לעלות על שולחן מלכים חכמי ישראל אפי' לקטנים שבהם, ואולם אם יצאתי ממחיצתי כוונתי רצויה היא להודיע שחשקתי בתורה ומקטנותי דבקתי בה כי ראיתי בכל חכמות העולם שידעתי קצתם מאין כמוה ואין ערוך אליה ולא יגשו להשתוות עמה אפי' בהבדל שבין הצל לאור השמש, ודין גרמא אשר בהיותי בכרכים ועיירות גדולות מערי אדום אשר לא נמצא שם תורת קבע ואפי' ספרים, אעפ"י כן הייתי חוטף ולומד ומה שהייתי מחדש כתבתי על הספר רמז דבר וחצי דבר, והייתי אומר לכשאפנה אשנה פרק זה לאורך ולרוחב, אדי ביני ביני למען תהיה לי לזכרון הייתי כותב בקיצור גדול, ועתה עתה אשר תשש כוחי לחזור על למודי משנה ראשונה לא זזה ממקומה ועלי לבי דוי לאבד אשר טפחתי ורביתי ואמרתי אולי יישר בעיני האלקים להדפיסו למען יעמוד ימים רבים בפני אצילי בני ישראל להיות להם למזכרת לעורר כוונתם לענין אשר אפס קצהו העירותי ובפרט לניני ולנכדי ולבני משפחתי יהיה להם להתעוררות למען ידעו כי עיני ולבי היו שם כל הימים זאת התורה אשר יעשה אותה האדם וחי, עוד יש לי התנצלות על אשר כתבתי בדרך קצרה וסמכתי על המעיין הדק היטב והוא הטעם שרצוני שכל אדם יוכל לקרות בספר הזה ואנכי ראיתי שהחיבורים אשר קצר קצרה ידם בכתיבתם ולשונם הם נקראים הרבה יותר מן אותם המאריכים ומה נעמו ספרי הראשונים אשר למדונו דרך קצרה בלשון רב האיכות וקצר הכמות ומה מאד קשה עלי בראותי איזה אחרוני זמנינו אשר רחקו מדרך הזה המאריכים ומביאים על דבר קטון תלי תלין של ענינים שאינן צריכין בהכרח והקורא טורח ובורח, ובפרט בשו"ת שמביאים ממרחק לחמם ואינם זוכרים דברי המדרש אר"י לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחד"ש הז"ה לכ"ם, (אין לך בו אלא חידושו לכם משלכם) ובאלו הימים אדרבא כל המתחיל מבראשית ופורש לעשות לו דרך מששת ימי בראשית עד בא יומו נראה לו יותר שבח ומעלה, והאמת לא כן הוא כי אם כוונתם ח"ו להראות חכמתם הרי זה תורה שלא לשמה ובודאי אין רצונם לזה, ואם מגמתם להדריך הלמדן צריך להקל מעליו המשא וידוע מ"ש בש"ס שאילו זכו ישראל לא היה להם כ"א חמשה חומשי תורה וס' יהושע ותו לא, ומה מאד נתייסד דרך זה היום אשר אם יבא מחבר או פוסק לכתוב דוקא אותה נקודה שחידש הוא ויניפנו בי"ג נפה ויסיר מעליו כל דבר אשר כל מעיין ישר יוכל בנקל למצוא אותם נחשב כהיום הזה לחוסר חכמה ופלפול, וגם אם הפוסק יתחיל דבריו מדברי הטור והש"ע אעפ"י שבודאי כבר למד פעם ושתים ושלש מקור הדברים בגפ"ת וכל נושאי כליהם ופשיטא שלא יבצר שבלמודו הקשה ותירץ כמה וכמה ענינים אלא שכיון שאינם צריכים בהכרח גדול לדין שהוא עסוק בו לא כתבם להקל על המעיין כי הבאת אותם הענינים באותו פרק לא יקרא פלפול אלא בלבול, וכל מי שלבו לשמים שבח יתן בזה לרבני המערב החיצון האוחזים בדרך המוכשר ומעולה הזה, וה' הטוב ומטיב לכל יזכנו ללמוד לעשות נ"ר לפניו בלי שום פניה כלל ויהיו כל מעשינו לש"ש ויקויים בנו מקרא שכתוב גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם אכי"ר, כ"ד החותם פה לישבואה עיר הבירה של פורטוגאל א"ך טוב למרחשון שנת כי עת לחננה כי בא מועד לפ"ק הצעיר באלפי מחוי קידה לפני כל מחבר, ולכבוד ה' מדבר ע"ה ישועה הלוי ס"ט, בר ב"י ר"ב טוב לבית ישראל כמוהרי"ץ זצוק"ל, מתושבי עיר המהוללה ג'בראלטאר יע"א.